התקדמות המצאתית
כשהאמצאה שלפנינו נוקטת בפתרון טכנולוגי שהפרסומים הקודמים לימדו את איש המקצוע שלא לנסות, האם יש בה התקדמות המצאתית?
לפני שחברה מחליטה להגיש בקשה לפטנט על אמצאה[1] חדשה, רצוי לקיים דיון בשתי שאלות – השאלה הראשונה תבחן את הכדאיות העסקית של הפטנט, אם יתקבל. השאלה השניה תעריך אם לפנינו אמצאה כשירת פטנט.
באיזה פורום מתקיים הדיון הזה?
כדאי שהדיון יתקיים בפורום שמכיר היטב את הטכנולוגיה הנדונה, את מטרותיה העסקיות של החברה ואת הקריטריונים לכשירות אמצאה לפטנט. לכן מקובל שבין היושבים בפורום נכללים חוקר הבקיא בטכנולוגיה, מנהל הפיתוח העסקי של החברה ומומחה לעריכת פטנטים (עורך דין או עורך פטנטים). בחברות רבות הפורום הזה מכונה: ‘ועדת הפטנטים’.
לשאלה הראשונה שעומדת בפני ועדת הפטנטים, ועוסקת בכדאיות העסקית של הפטנט, חשיבות רבה, אולם לא נדון בה הפעם. הדיון שלהלן יתייחס לחלק מהלבטים שמעוררת השאלה השניה, הנוגעת לכשירות האמצאה לפטנט;
השיחה הראשונה של ועדת הפטנטים עם הממציא או צוות הממציאים בחברה מבוססת טכנולוגיה בשאלת הכשירות לפטנט של אמצאה, מתחילה בתיאור של האמצאה ודרכי פיתוחה: הניסויים, הבדיקות, שיטות העבודה, הדרך עד להצלחה ומאפייני הטכנולוגיה. האמצאה מוגדרת על רקע הידע הקיים והמפורסם בתחום; למה הכוונה? כשממציאים טכנולוגיה חדשה, למשל, מדפסת תלת-מימד, הפיתוח נעשה על בסיסן של פלטפורמות קיימות – לאחר שהיה כבר ידוע כיצד עובדת מדפסת דו-מימד, הוכרו תוכנות מחשב לאנליזה של גופים תלת-מימדיים וכן היו מספר שיטות ליצירת מודלים תלת-מימדיים. לפיכך, בבואנו להציג מדפסת תלת-מימד, חשוב תחילה לציין את הטכנולוגיות הקיימות ליצירת תצוגה תלת-מימדית, ועל הרקע הזה, להבהיר את החידוש שבפתרון הטכנולוגי המוצע.
אין להסתפק בהרגשה כללית שהמצאנו משהו חדש, אלא יש לבצע חיפוש מידע, ולבחון את האמצאה הנדונה ביחס לפרסומים הרלבנטים בתחום. גם אם הפיתוח המדובר שייך לתחום העיסוק שלכם, שבו אתם מעודכנים, כדאי לבצע בנוסף לחיפוש כללי ברשת גם חיפוש מקצועי; מומחים לפטנטים מסתייעים במאגרי מידע מעודכנים המיועדים לכך, כדי לאתר מאמרים, פטנטים, סיכומי מחקר וכל פרסום רלבנטי אחר. תוצאות החיפוש עשויות להפתיע אתכם, ובמקרים רבים, כשתבחנו אותם יחד עם מומחה לעריכת פטנטים, תגלו שהם מסייעים לכם למקד טוב יותר את הגדרת האמצאה.
במידה שנחה דעתה של ועדת הפטנטים כי מדובר באמצאה חדשה ומועילה, עובר הדיון לשאלת ההתקדמות ההמצאתית, המוגדרת בחוק הפטנטים כ” התקדמות שאינה נראית כענין המובן מאליו לבעל-מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו לפני תאריך הבקשה…” כפי שניתן להתרשם, בטרם ניתן לקבוע כי לפנינו אמצאה שיש בה התקדמות המצאתית, מתעורר דיון מורכב;
כדי לעסוק בעניין ההתקדמות ההמצאתית, יש להבין את המונחים המופיעים בחוק; למשל, יש לקבוע מיהו אותו “בעל מקצוע ממוצע” שעל פיו יוערך כי ההמצאה שלפנינו איננה “ענין מובן מאליו”. כמו-כן יש לקבוע את סוג ורוחב היריעה של “הידיעות שכבר נתפרסמו”, שעל בסיסן “בעל מקצוע ממוצע” יסמוך את הערכתו.
הפסיקה של בתי המשפט בהקשר זה נותנת בידי עורכי הדין ועורכי הפטנטים מבחני עזר המסייעים בהכרעות אלה. פסיקת בתי המשפט מציינת לגבי אותם מבחני העזר שיש ליישמם בזהירות בנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה. מטבען של אמצאות, הן לפעמים פורצות הגדרות מוכרות ויש להתאים להן מבט מיוחד.
אם כן, יש להכיר את הפרסומים הרלבנטים לאמצאה הנדונה, ולבחון אותה ביחס אליהם.
הנה דוגמה לדיון מעניין שכזה – אמצאה ניתנת לעיתים לתיאור כפתרון חדש לבעיה טכנולוגית מוכרת.
קורה שפרסומים קודמים מציעים לאותה בעיה טכנולוגית, פתרונות אשר מרחיקים את איש המקצוע מהפתרון שמופיע באמצאה הנדונה, מצב כזה מכונה teaching away. זאת אומרת, שהאמצאה שלפנינו נוקטת בפתרון טכנולוגי שהפרסומים הקודמים לימדו את איש המקצוע שלא לנסות. כשזה קורה, יש בכך כדי לחזק את ההערכה שמדובר באמצאה שאיננה מובנת מאליה, ולכן בעלת התקדמות המצאתית.
חוקרת ותיקה ומנוסה התחילה את דבריה בועדת הפטנטים בהצהרה כנה שאין שום דבר מיוחד בהרכב שפיתחה. היא הציעה פתרון פשוט וקונבנציונלי לבעייה טכנולוגית מורכבת. “קראתי את הפרסום שנתת לי” היא הסבירה, “החוקרים שם כותבים שמלכתחילה הם ניסו את הפתרון הקונבנציונלי, אבל זה לא הצליח, ולכן הם פנו לכיוונים אחרים. לבסוף, אותם חוקרים הציעו פתרון מסובך ויקר.” אמרה, בנימה של ביקורת, “לא הבנתי מדוע הפתרון הקונבנציונלי לא הצליח להם” המשיכה החוקרת “אז החלטתי לנסות אותו בעצמי! פשוט ביצעתי את הפתרון הקונבנציונלי לפי השיטות שאני מכירה, וזה הצליח, אז למה להסתבך?”
מה דעתכם – יש התקדמות המצאתית בפתרון הקונבנציונלי שהציעה החוקרת?
שירלי ויזר היא מייסדת Caesarea-Patents ועוסקת בניהול הקניין הרוחני כפרילנסר www.Caesarea-Patents.com
