מישהו באמת המציא את זה? ההמצאות ששינו לנו את החיים
“חיתולים חד פעמיים”, פסקה אמא שלי בטון החלטי אפייני. “לא כדאי לך לשאול למה” סיננתי לבתי, לפני שאמא שלי תתאר באופן מוחשי מדי את החיים שקדמו למהפכת ה disposable. היה זה סבא אמריקאי חביב שנהג לבלות עם נכדו התינוק דרך קבע. התינוק גרגר, ציחקק והשמיע קולות, אולם כשזה הגיע להחלפת החיתולים, הסב המסור נשבר. הוא החליט שחייב להיות פתרון אסטטי יותר מחיתולי הבד. סב המאה עבד בשנות החמישים כמהנדס כימיה בפרוקטר אנד גמבל ולשם המשך ההנאה מנכדו הפעוט, פיתח חיתולים מנייר שנועדו להזרק לאחר שימוש אחד. השאר היסטוריה.
מבחינתו של אבא שלי, לוויינים הם הם המענה האולטימטיבי לשאלתי על המצאת המאה (העשרים, בינתים). הלוויינים הראשונים שוגרו לחלל בסוף שנות החמישים.
התשובה של אחותי היתה גלולות למניעת הריון. האפשרות לתכנן את המשפחה הביאה אמנם להשלכות חברתיות משמעותיות מאוד.
המצאות פורצות דרך מתחילות מאב-טיפוס טכנולוגי, שניתן לפתח ממנו שכלולים ויישומים ספציפיים, אשר כל אחד מהם יכול להיות המצאה בפני עצמו. לפעמים אב הטיפוס מסורבל לתחזוק ולתפעול ונראה שאין סיכוי להצלחתו המסחרית. כך סבר אבי המחשב הראשון שלא העלה על דעתו שאנשים יהיו מעוניינים במחשב בבית. לצ’סטר קרלסון, ממציא המכונה לצילום מסמכים, לקח בסוף שנות השלושים יותר מעשור של פניות ונסיונות עד שמסחר את המצאתו.
חיתולים חד-פעמיים ממשיכים להשתכלל גם כיום; הג’לים הסופגים, יריעות המעטפת, עיצוב המוצר ודרכי הצמדתו לגוף המשתמש – מתעדכנים ומתחדשים. מהטכנולוגיה הזו נגזרים גם מרבית מוצרי ההיגיינה הנשיים.
מאז הלוויין הראשון, הצליחו החוקרים לפתח שכלולים כמשקל מופחת, צריכת אנרגיה יעילה יותר וחיים ארוכים יותר בחלל. הם אף הנגישו את שרותי הלוויין לשימוש יומיומי בקליטת שידורי טלביזיה ובניווט באמצעות GPS.
גם הגלולות למניעת הריון ממשיכות להשתנות – המינונים ההורמונאליים יורדים ופותחו מגוון הרכבים וכן שילובים ביחסים שונים.
בתחומי הרפואה ישנן ההמצאות מרגשות ממש; למשל, הפקת אינסולין אנושי באמצעות חיידקים שעברו הנדסה גנטית, צנתרים (סטנטים) שפותחים סתימות בכלי דם ומצילים ממחלות לב ותרופות שחלקן ממש מצילות חיים ואחרות “רק” משפרות את איכות החיים למשל, על ידי מניעת צרבת, הורדת כולסטרול, מניעת דלקות ושיכוך כאבים.
התברכנו בתקופה ובאומה עתירת יוזמה והמצאות.
בעבר המצאות פותחו בתחומי מומחיות ספציפיים (למשל, כימאים ורוקחים פיתחו תרופות, מהנדסי אלקטרוניקה פיתחו מצלמות), ההמצאות של היום מאופיינות באינטר-דיסיפלינריות: שיתופי פעולה בין תחומי ידע שונים. למשל, ציוד רפואי המשתמש בטכנולוגיה של סיבים אופטיים, לייזר, קרני X או אולטרה-סאונד מחייב הבנה במערכות הגוף ומומחיות בטכנולוגיות האופטיות. הממציא של היום אינו אדם בודד, אלא צוות של חוקרים מדיסציפלינות שונות, אשר עובדים בשיתוף פעולה.
רעיון חדש יכול להיות הברקה כשמצליחים לממש אותו בתחום מתאים או כשלון אם נחשף בעיתוי בעייתי או לקהל שלא מבין את הצורך.
לכן, אין די ברעיון מוצלח או בטכנולוגיה פורצת דרך; חשוב לרתום צוות אשר יעבוד יחד מהשלבים הראשונים של הפיתוח ויקדיש משאבים רציניים לשאלות: באיזה תחום הטכנולוגיה החדשה שבידנו יכולה ליצור את פריצת הדרך המשמעותית ביותר? באיזה תחום ניתן להגיע למוצר מסחרי בזמן הקצר ביותר? באיזה תחום פעילות צפויה התועלת המסחרית הגדולה ביותר לחברה?
הנה כמה דוגמאות: תוכנה ששימשה לאנליזת השחיקה של צמיגים, הותאמה אחרי מספר שנים לבחינה של חיבור השיניים ללסת (!), טכנולוגיה פורצת דרך להחדרה לעור של חומר פעיל, ניתנת ליישום עבור תרופה וגם עבור חומר קוסמטי, תוסף תזונה יחודי פותח בתחילה עבור חטיפים כמזון פונקצונלי ובהמשך בגלולות.
ההחלטה באיזה אפיק להתחיל ליישם את הטכנולוגיה החדשה היא החלטה קריטית.
על צוות הפיתוח לכלול בנוסף לטכנולוגים מדיסציפלינות רלבנטיות גם מנהלי עסקים, אשר מבינים את צרכי השוק, ומסוגלים להתאים את החידוש לצורך שיווקי ברור ומוגדר כבר בשלבים הראשונים. כמו כן כדאי לשלב בצוות עורך פטנטים in-house אשר יאתר אלמנטים בטכנולוגיה ובמוצר שניתנים להגנה בפטנטים, מדגמים וסמני מסחר.
אסביר בקצרה: תאור כללי של הטכנולוגיה נמצא בדרך כלל בפטנט הראשון בנושא. ככל שפיתוח המוצר מתקדם, אנחנו מתאימים את הטכנולוגיה לצורך הספציפי שלו. פעמים רבות ניתן להשיג פטנטים נוספים שמתארים את ההתאמות הספציפיות הללו, ואשר מגדילים את נכסי החברה. איתורם והגדרתם כהמצאה כשירת פטנט מצריכה מיומנות מקצועית. מומלץ, לשם כך, להסתייע במנהל קניין רוחני in-house, מומחה בעריכת פטנטים, אשר מגיע לחברה באופן קבוע.
הסביבה הטכנולוגית שלנו דינאמית ותחרותית. מאגר הרעיונות הטובים ענק – קיימות המון טכנולוגיות בעלות פוטנציאל לשנות לנו את החיים; רבות מהן בשלבי חממה או חברות הזנק (start-up). פעמים רבות מה שמבדיל בין הצלחה עסקית לכשלון נעוץ בשיווק, במיתוג ובפטנטים.
שירלי ויזר עוסקת בניהול הקניין הרוחני בחברות מבוססות טכנולוגיה. היא בוגרת הטכניון בהנדסת מזון וביוטכנולוגיה (B.Sc.), בוגרת לימודי משפטים (LL.B.) ועורכת-דין עם התמחות בהיבטים מסחריים ובעריכת פטנטים.
