מחקר, תגלית המצאה, פטנט וכלת פרס נובל
באודיטוריום ישבו כמהופנטים עשרות עורכי דין ועורכי פטנטים; בהרצאה שארכה כשעה וחצי, נסקר הידע הבסיסי בתחום בלשון קולחת, בשפה פשוטה ומובנת, וכמעט מבלי שנרגיש, בהדרגה, גלשה אל המחקר המורכב, הארוך – רגעים של תסכול, רגעים של תקווה, פרצים של תושייה, מעוף יוצא דופן, התמדה, נחישות, מאבק… יצירתיות ואז – כלת פרס נובל, פרופ’ עדה יונת, הציגה סרטון הממחיש את התוצאה פורצת הדרך של מחקרה, אשר זיכה אותה במעמדה הרם.
קריאת התפעלות נפלטה מפי. התרגשתי.
בעודה מסבירה את הסרטון, ציינה המרצה בענווה אופיינית שהסרטון הועלה ליוטיוב ושכל המעוניין יכול לצפות בו. ניתן להתרשם שהמוטיבציה לכל ההשקעה היתה הסקרנות, הרצון לחקור ולדעת. כעת משהתגלה המנגנון המופלא בתוצאות המחקר, היא חולקת את המידע ומנגישה אותו לכל המעוניין!
די ברור שתוצאות המחקר הזה יובילו לפריצות דרך משמעותיות בתחום התרופות והדיאגנוסטיקה.
בדרך כלל, מכון וייצמן אינו מסתפק במחקר לשם תגלית, אלא מקפיד להגיש בקשות לפטנטים בקשר להמצאות של חוקרים. כאשר אלו מניבים מוצרים שנסחרים, המכון מפיק מהתמלוגים רווחים נאים.
התגלית עוסקת בגילוי של תופעה קיימת. קולומבוס, למשל, גילה את אמריקה; היבשת היתה שם כל הזמן! אבל לא ידענו עליה עד ש…
חלק מהתגליות נחשפות במקרה; למשל, כשהזדהמו לדר’ אלכסנדר פלמינג תרביות של חיידקים, הוא שם לב לכך שהזיהום שהתפתח קוטל את החיידקים! בדיקה נוספת הראתה שהעובש המזהם מייצר אנטיביוטיקה מהסוג שאנו מכירים כפניצילין. התגלית זיכתה את דר’ פלמינג בהכרה בינלאומית, בתואר אצולה ובפרס נובל.
המצאה, לעומת זאת, היא יצירה טכנולוגית שלא היתה קיימת קודם. כדי שהמצאה תוכל להירשם כפטנט, עליה להיות לא רק חדשה, אלא אף מועילה וכן בלתי מובנת מאליה לאיש מקצוע בתחום.
אם נחזור לפניצילין – שנים רבות לאחר שהתגלה ושפוענחה פעילותו המועילה בקטילת חיידקים, ניתן פטנט על תהליך טכנולוגי חדש, מועיל ומפתיע בזמנו ליצור מסיבי של פניצילין.
האחים רייט המציאו מטוס, כאשר לראשונה יצרו מבנה של גוף, מנוע וכנפיים שהצליחו להטיס באופן שנשלט על ידי הטייס. המצאתם הוכרה כפטנט.
פטנט ניתן לעשרים שנה (ממועד ההגשה). אפשר להבין את משך התקופה הארוכה הזו בהקשר ובנסיבות שבהן נחקקו חוקי הפטנטים הראשונים (באנגליה במאה החמש-עשרה, בארה”ב בסוף המאה השמונה-עשרה), בפרט כשנזכרים שמאז שמיכאל-אנג’לו חלם ושרטט כלי טיס ועד שהאחים רייט הצליחו לייצר ולהטיס מטוס חלפו כחמש מאות שנים.
אולם כיום, כשקצב הפיתוח הטכנולוגי הוא מהיר מאוד, עשרים שנה הנה, לדעתי, תקופה ארוכה מדי, לפחות עבור חלק מתחומי הטכנולוגיה; תחשבו באיזו תדירות אתם מחליפים רכב, מחשב או טלפון נייד. חשבו אילו טכנולוגיות חדשות נחשפו בינתים: מחשב נייד, טלפון חכם, טאבלט… לפני מספר שנים עוד השתמשנו במצלמה. כיום אנחנו מצלמים (ומקליטים, ומאזינים למוסיקה, מתקשרים, רואים אימיילים ו… מה לא?) באמצעות הטלפון החכם. הדוגמאות רבות ומגוונות. אשמח לשמוע מכם – על מה אתם חושבים בהקשר של פיתוח טכנולוגי מהיר?
עבור המצאות בתחומי טכנולוגיה רבים אפשר כיום להסתפק בתקופת מונופולין קצרה יותר, של עשר שנים, למשל, אשר ניתן להשיג בתנאים מסויימים במספר מדינות בעולם בהליך זול ופשוט יחסית. שווה בדיקה!
שירלי ויזר עוסקת בניהול הקניין הרוחני בחברות מבוססות טכנולוגיה. היא בוגרת הטכניון בהנדסת מזון וביוטכנולוגיה (B.Sc.), בוגרת לימודי משפטים (LL.B.) ועורכת-דין עם התמחות בהיבטים מסחריים ובעריכת פטנטים.
